שמי עמי רביד, יליד הארץ. הקמתי את משפחתי בשבדיה לפני שנים רבות.
לפני כשנתיים עברתי סדרת בדיקות, שבסופן בישרו לי שחליתי באלצהיימר.
לחלות במחלה שאין לה ריפוי, אינו דבר של מה בכך...
למזלי הגדול אני שייך למשפחה גדולה, חמה ותומכת, בארץ ובשבדיה. במיוחד לימור שאני הדוד שלה ואני גאה בה.
לימור חיברה אותי למרכז מגדלור ולתכנים של אילנה רוגל. היא הזמינה אותי לקחת חלק בקורסים המעולים במגדלור. היום אני מסיים בפעם השנייה את קורס הבסיס וזאת בכדי ללמוד את ה'שפה' טוב יותר ולחוות את הקורס בצורה הטובה ביותר עבורי.
הפגישה עם מגדלור היא אחת ההפתעות הגדולות והטובות של חיי. נפרס בפני עולם חדש מרתק, שמזמן אפשרויות להתחיל מחדש, לכל אלה שהחליטו לעשות שינוי מעמיק בחייהם.
מגדלור בשבילי : מחשבה, מפגש עם עצמי, השראה, אהבה, תוכן מעניין, ידע, יצירה והתחדשות.
במגדלור קיבלתי את ההבנה איך לממש את החוזה הנשמתי שלי.
אני מעביר לאנטי חומר (סל המיחזור) את התפישות שניהלו אותי במשך שנים רבות והיו לי לנטל כבד. מעביר את הכעסים, התסכולים, אכזבות, פיקפוקים בהחלטות שלי, חוסר סובלנות, שליטה, ניוון ושיחזור.
אני מזמן מהחומר האפל ( האופציות בחוזה הנשמה) אהבה והוקרה עצמית, נתינה וקבלת אהבה, מפגש רציף ביני לבין נשמתי, לשמח אותה ואותי, מזמן משחק, נגינה, למידה, קריאה הקשבה חוויות, הרפתקאות הגשמת חלומות ומימוש הפוטנציאל הגלום בחוזה שלי.
לוקח אחריות וחירות להיות מי שאני, מבלי לחיות תחת חוקים והחלטות שלא מתאימות לחיי ולא לתת לשכל לשלוט!
תודה שהקשבתם לי.
עמי
בגוש השיש / דן פגיס
בְּגוּשׁ הַשַּׁיִשׁ מְצַפֶּה הַפֶּסֶל. הַכַּד הַטּוֹב עוֹדוֹ בְּחֵיק הַחֹמֶר. תּוֹעָה הַמַּנְגִּינָה וּמְחַפֶּשֶׂת
אֶת חֲלִילָהּ בֵּין קְנֵי הַגֹּמֶא. גָּזִית הַבַּיִת עוֹד שְׁבוּיָה בַּסֶּלַע, בְּאֹפֶל חֳרָפִים חָבוּי הַלֶּחֶם. אֲבָל הַיָּד, בּוֹטַחַת וְנִכְשֶׁלֶת, חוֹזֶרֶת לִיצִירֶיהָ וּמוֹלֶכֶת.
אילנה, לימור, ושחר היקרים,
נראה שרק אתמול התחלנו את הקורס והנה הוא מסתיים.
רמת הידע, כַּמותו, ובעיקר איכותו היו מְצִיפים; מציפים בעושר המידע ומציפים בתוכֵנו משהו עמוק – רגשי. משהו שמעורר את הקדום והיודע, גם אם המוח לא מבין.
מוזר היה לחוות מפגשים היברידיים. מעיין קורס שחלקו כאן וחלקו שם, וכנראה שהמורכבות הייתה גדולה יותר לקורס מספר ארבעים, שיש בו, אליבא דה אילנה, מן הנוקשות והמרובעות.
אבל משהו בהיברידיות גם הלם את החוויה הפנימית של כל אחד ואחת מאיתנו. ההיברידיות היא סוג של מטפורה על מה שמתרחש במודע, על פני השטח, ומה שמתרחש מאחרי הקלעים, מעברו השני של המסך – מעיין מַרְאָה לעולם הרב רובדי של הנפש. כמו גם לממדי הקיום החומרי והנשמתי של ה'א-דם'.
אילנה,
הפגשת אותנו עם הרוח שבחומר, תודה על התזכורת הנִשמתית שהענקת לנו. תודה על למידת החוזה האישי והחשוב! על ההזדמנות לפגוש את עצמנו, ובעיקר לאפשר לעצמנו לבחור נכון יותר... את יחידה ומיוחדת עבורינו!
לימור,
תודה על החום והקלילות המשולבים עם חריפות מחשבה, אשר יחד מרככים את ההבנות, ומאפשרים לדברים להיטמע טוב יותר. תודה על הנגישות הזורמת ... זכינו!
ולך שחר, על הטיפול השקט והמסור בכל המערך הטכנולוגי והעברת החומרים המוקלטים כל-כך מהר.
התחלנו את הקורס בתחילתה של השנה העברית החדשה. מועד של התכנסות האדם בינו לבינו, בינו ובין אלוהיו ובינו ובין האנשים שמלווים אותו בחייו. זהו מועד של חשבון נפש שמאפשר לנו שיקול דעת ובחינה כיצד ליצר מיטיבות גדולה יותר בחיינו.
והנה אנחנו כאן, מסיימים את הקורס בחנוכה. מועד סימבולי שבו אנו מגרשים את החשוך שבנו אל האנטי חומר, ומדליקים בתוכנו ומתוך הווייתנו אור, עם שַמָּש חדש!
סוג של חניכה חוזית, בה אנו 'מחנים' עצמי חדש בתוך ביתנו. מעיין חנוכת בית פנימית!
אילנה ולימור יקרות -
יש חוויה של חיק במרכז מגדלור,
יש חוויה של פלנטה שלמה שמתקיימת כאן - והיא מעוררת, מאוד מעוררת.
יש חוויה של הזדמנות לשבח את החיים,
ויש הבנה שזה בידיים שלנו.
מי ייתן שנבחר נכון, בהכרת התודה, באהבה, ובקרבה האנושית.
מודים ומעריכים,
קורס ארבעים!
על אילנה רוגל שמעתי רבות בשנים האחרונות.
פגשתי אותה באירועים של חברים משותפים ותמיד סיקרנה ועשתה לי חשק לעוד. נפגשנו פגישה אישית במאי האחרון, פגישה עוצמתית, מדוייקת מלאה בהבנות ותובנות, שלל אסימונים נופלים.
ביוני הצטרפתי לקורס 39 ומיד אחריו לקורס 40.
רוצה לשתף אתכם בסיכום שלי ביני לבין עצמי בסוף קורס 40, כדי שתשמשו לי לעדות ואולי גם כדי לעורר השראה לכל מי שעוד לא ״טעם״ מאילנה.
אז ככה:
משחררת לאנטי חומר (סל המיחזור) את מחלת COPD, מבינה איך יצרתי אותה, והבנתי גם איך לחולל את ההבראה, כיום אני בריאה.
משחררת גם אופציות למחלות נוספות.
משחררת ביקורת עצמית ושיפוטיות יתר.
אני שלימה כפי שאני.
משחררת את התפישה שאני סופר וומן
סופר מאם
סופר מפרנסת
סופר סופר סופר .
אני מדהימה, אחראית ומדוייקת.
מאפשרת לי מנוחה, כבר מבקשת תמיכה כשמרגישה בפרט מילדי שבגרו.
משחררת השוואתיות, איך אני ביחס ל, איך ההוא יותר ממני, לא רלוונטי.
אני צועדת את מסע חיי הייחודי והמיוחד באמונה ובבטחה.
משחררת את עבדות הטיפוח העצמי. מפסיקה לצבוע את שערי. נהנית מהלבן הזה שעוטף אותי ככתר פנימי.
מקבלת את גילי באהבה.
משחררת חוסר כלכלי. מינוסים והלוואות.
אני חיה בשפע ויש לי הכל.
מבקשת לממש זוגיות טובה ומיטיבה. מלאה באהבה, חברות, כבוד ושמחה.
רוצה לאהוב אותי בתוך הזוגיות, להרגיש מועצמת, נשית ושמחה.
מבקשת לממש את כשרון הדרמה שלי, להרשם לחוג ולהשתעשע.
לממש את כשרון הכתיבה שלי, להרשם לסדנת כתיבה ולהמשיך להשתעשע.
תודה למגדלור, לאילנה על הידע האינסופי, הרצון והתשוקה לחלוק אותו עם כל מי שמבקש להתפתח. על הדיוק חסר הפשרות ועל האותנטיות.
תודה ללימור על ההנגשה, האהבה האינסופית, החיוך והשמחה, הכנות והיושרה הבלתי מתפשרת.
תודה לי על הרצון לגדול ולהתפתח ולשפר את איכות חיי.
חנוכה שמח מלא אור וניסים 💥🥂❤️
