בסיס המוח האנושי איננו מוגדר באמצעות החומר, באמצעות פוטונים ומערך אלקטרומגנטי. מבנה המוח בקיום וביקום מושתת על חלקיקי קרינה אנרגטיים (טרום אטומים) שנוצרו בטרם המפץ הגדול, החיצוני בו התמצק אטום ראשון. בחלקיקים אלו הוטבעו תדרים אנרגטיים של ייעוד תיפקודי ורגשי הוויתי, (לא רגשי חוויתי/תגובתי). לחלקיקים אלו יכולת כוונה, הסתברויות למימוש, כשהמימוש עצמו מעיד על בחירה הניתנת להוכחה באמצעות ההתמצקות בחומר, לאחר ההתמצקות בחומר. • כל תוכן בחומר שנבדק בדיעבד, מגדיר מבנה סובייקטיבי זמני בלתי-נצחי. חלקיקים אלו עוסקים בכל התכנים, אותם אנו מכנים "בלתי אפשריים" . הדעה הרווחת שבלתי אפשרי שהאדם ירפא את עצמו ממחלת מוח ו- או מחלת סרטן מתקדמת. האמנם? כל תוכן אנרגטי מוגדר בעקרון, באמצעות 'אנטי נייטרונים' , נייטרון מהופך המכונה בקוסמוס 'אל נייטרון' . מדובר בחומרים שאינם ממצקים חומר, כשהאטום האנרגטי נושא תכונות אינדיבידואליות ללא מיצוק, באמצעות תודעות מימניות ספציפיות. • לתוכן מודעתי המוטבע באטום אנרגטי (בהיעדר מסה בחומר) השלכה על יכולת פריצה, יוזמה, התנתקות ממבנה קולקטיבי. יכולת מיזוג, עיגון וייצוב ברמות שונות, יכולת הטמעה, הכלה, ספיגה, יכולת דילוג עוד ועוד תכנים המעניקים לו זהות ייחודית. • תורת היחסות הכללית והפרטית מתייחסת אל החומר הדחוס והכבידה. תורה מאוחדת מתייחסת אל שדות אנרגטיים מאוחדים וכאלו שנפרמו מהשדה המאוחד. כל שדה אנרגטי מגדיר 'ישורת', סוג של קו/ מרחב משווה לצד קטבים, כיחידות ביטוי רגשיות הוויתיות, רגשיות, בטרם נולד הזמן הלינארי. • ה'צפון' וה 'דרום' בחומר נועדו למען מימוש רגשי חוויתי תחושתי אינדיבידואלי. • במגדלור לומדים להתייחס אל חלקיקי קרינה בראשיתיים פעימתיים המשפיעים על החומר מתוך שדה אנרגטי מאוחד המגדיר 360 מעלות. • כשמדובר על מיצוק מחלות ובראשן מחלות מוח ומחלות סרטן יש לחבור אל מבנה מחשבתי מטאפיזי ברור שיגדיר תוצאה בחומר שונה ואחרת. מרחב ידיעה המהדהד על פני 360 מעלות יכול למוסס התמצקויות בין השאר של חלבונים במוח ו/או גידולים ממאירים חלקיקי הסתברות המכוונים ע"י תודעה מודעת יוצרים היפוך הלכה למעשה ואנו מתרגשים בכל פעם מחדש מה 'ניסים' אותם אנו יוצרים כשאנו נוטלים על היצירה אחריות מלאה. • אנו קוראים לכל אלו ש'בתחושת בטן' מבקשים להציף ידע קדום, להצטרף לקורס למטפיזיקה רגשית שמלווה את ההתעוררות ומזכיר לנו את מקור הנביעה.
• כדור הארץ עובר מזמן לינארי אל זמן מעגלי, ממרחב פיזיקלי אל מרחב אנרגטי רב – מימדי המכיל תדרי חומר ואל חומר גם יחד לכך יש השפעה הן על יצירת ניסים מחד והן על יצירת מחלות מאידך. עידן זה מפנה אל מרחב אופציות נרחב, שהרי תקשורת ותמסורת מעגלית פועלות כרשת כשכל תוכן שזור בכל תוכן. כל קור ברשת משפיע על הרשת כולה ומושפע ממנה. כשנשמה בחומר מבקשת לצעוד אל ריפוי, המבנה הרשתי המעגלי קושר בין החוטים, בין התאים והמערכות והתוצאה מכונה בפינו 'נס'. מנגד, כשהחומר מוביל את עצמו ללא תאום עם התדרים הנשמתיים, כשהתוכן הפנימי שופט, מבקר ומאשים את העצמי, המבנה המעגלי הינו לרועץ משום שהקורים המשפיעים והמושפעים מגדירים שלילה ותכנים דסרוקטיביים. • הסימנים שנשמה בחומר איננה צועדת לפי החוזה שחתמה עם עצמה מופיעים בדרך כלל הרבה לפני פרוץ מחלה קשה/ כרונית. התופעות נועדו ליצור תזכורת בעבור בן האדם ש'צועד בשוליים' להיפגש עם עצמו ב'מרכז'. לדוגמה: • בכל מערכת פיזיקלית מתקיים מבנה אותו ניתן להגדיר כ'אימהות פנימית'. מדובר בתוכן עוטף, מגן, במערך מודעתי של הכלה וקבלה. במערכת העצבית הרקמה האימהית המרפדת/ עוטפת/ מגינה/ מבודדת, היא המיאלין. במערך כלי הדם והלימפה, המערך המרפד באמצעות שכבת תאים 'שטוחה', מכונה אנדותל.
במערכת העיכול והנשימה, במערך מבנים חלולים (מלבד כלי דם ולימפה) עוטפת/ מרפדת רקמת האפיתל בעלת תצורות שונות אשר משרתות את המערך הספציפי. הגיעה מטופלת בסוף שנות השלושים עם הגדרת מחלה: טרשת נפוצה, פרישת 'סימני הדרך' הציפה מערך אימהי שלא אפשרה לעצמה, ובכך סתרה תוכן רגשי נשמתי שביקשה להתנסות בו עוד בטרם התמצקה הנשמה בחומר. הנה בקצור: בתחילת שנות העשרה ובמהלכן העידה על 'מעי רגיז' בצורה של שלשולים או עצירויות, תולדה של בלבול פנימי, תנועה ותנודה של מצבי רוח בין קטבים, הרשעה עצמית שהחליפה השראה ורשות פנימית. בתחילת שנות העשרים העידה על נסיגת חניכיים ודימומים, כשהחניכיים מגדירות תוכן נקבי אימהי העוטף שיניים נוקשות/ חותכות. • קשיים בנשימה שנמשכו מעונות מעבר הלאה והלאה, בשנות השלושים התמצקה טרשת נפוצה. סימני דרך אלו ועוד מספר אירועים שנראו ש'אינם שייכים' נועדו להזכיר לנשמה זו בחומר שהבטיחה לעצמה אימהות בפעימת חיים זו, ובכך תאפשר לעצמה להוליד את רעיונותיה ללא פחד משיפוט ' טעות' מישגה'. טרשת נפוצה נועדה להזכיר לה שהבטיחה לעצמה להכיל אתה העצמי ללא תנאים. • קורים ברשת כשכל אחד מהם מייצג מערכת אחרת קשורים במבנה תודעתי שמבקש להתעורר. כשהרשת הרב רובדית פועלת במרחב תודעתי מלא, הרי שניתן לדבר על ריפוי, הפסקת התקפים תוך כדי יצירת סדר בכל המערכות שהעידו במהלך למעלה משלושים שנה על הליכה באי סדר, קרי – לא בסדר אותו קבעה הנשמה עם עצמה.
אילנה רוגל.
נכתב ב- 1/5/16